<h1>פירוש הרשב"ם — שבת</h1>
<h2>דף טז.</h2>
[שבת ע"א ע"ב] למ"ד במסכת כריתות בפרק דם שחיטה [כ"ב ע"א] אשם ודאי לא בעי ידיעה בתחלה לענין ספק, כגון שהיו לפניו שתי חתיכות אחת של חולין ואחת של הקדש ואינו יודע איזו מהן אכל, ר"ע אומר יביא אשם תלוי מספק, ולכשיוודע לו דשל הקדש היתה יביא קרן מעילה וחומש ואשם ודאי על שנודע לו עתה שהוא ודאי קודש אכל. א"ל ר' טרפון מה לזה מביא שני אשמות אחד מספק ואחד לכשיוודע, אלא יביא מעילה וחומש ואשם ומתנה אם בוודאי מעלתי, כלומר אם בוודאי אני לידע דשל הקדש אכלתי הרי זו מעילה וחומש, ואשם זה יהיה לשם אשם ודאי, ואם ספק מעילה, שאין עתיד ספיקי להוודע לי, יהא אשם זה אשם תלוי, ומעילה וחומש יהיו לנדבה. אבל לענין שאר איסורין, כגון חלב ודם, שחייבין על היוודען חטאת ועל ספיקן אשם תלוי, כולן בין לר' עקיבא בין לר' [טרפון] יביא שני קרבנות. דכיון שמביא על היוודע חטאת שהיא נקיבה, ועל לא הודע אשם תלוי שהוא זכר, דאינן באין ממין אחד, הילכך לסתם לא מיפטר בקרבן אחד. אלא על הוודעו חטאת ועל לא הודע לו אשם תלוי. כי פליגי לענין מעילות, כדאמרן, דר"ע מדמה להו לשאר איסורי, ורבי טרפון סבר בשאר איסורין הוא דלא מיפטר בקרבן [אחד] משום דאין באין ממין אחד אבל לענין אשם מעילות דבין על לא הודע לו בין הודע לו מביא ממין אחד מה לזה מביא שני אשמות. והיינו דאמר עולא למ"ד אשם ודאי לא בעי ידיעה בתחילה, דהיינו רבי טרפון דאמר אע"ג (דאיתיידע) [דלא איתיידע] ליה עדיין דאכל קודש מצי מייתי אשם [אחד] ומתנה, כדאמרינן לעיל. בנימוקי רבי.
<h2>דף כב.</h2>
[שבת ע"א ע"ב] למ"ד במסכת כריתות בפרק דם שחיטה [כ"ב ע"א] אשם ודאי לא בעי ידיעה בתחלה לענין ספק, כגון שהיו לפניו שתי חתיכות אחת של חולין ואחת של הקדש ואינו יודע איזו מהן אכל, ר"ע אומר יביא אשם תלוי מספק, ולכשיוודע לו דשל הקדש היתה יביא קרן מעילה וחומש ואשם ודאי על שנודע לו עתה שהוא ודאי קודש אכל. א"ל ר' טרפון מה לזה מביא שני אשמות אחד מספק ואחד לכשיוודע, אלא יביא מעילה וחומש ואשם ומתנה אם בוודאי מעלתי, כלומר אם בוודאי אני לידע דשל הקדש אכלתי הרי זו מעילה וחומש, ואשם זה יהיה לשם אשם ודאי, ואם ספק מעילה, שאין עתיד ספיקי להוודע לי, יהא אשם זה אשם תלוי, ומעילה וחומש יהיו לנדבה. אבל לענין שאר איסורין, כגון חלב ודם, שחייבין על היוודען חטאת ועל ספיקן אשם תלוי, כולן בין לר' עקיבא בין לר' [טרפון] יביא שני קרבנות. דכיון שמביא על היוודע חטאת שהיא נקיבה, ועל לא הודע אשם תלוי שהוא זכר, דאינן באין ממין אחד, הילכך לסתם לא מיפטר בקרבן אחד. אלא על הוודעו חטאת ועל לא הודע לו אשם תלוי. כי פליגי לענין מעילות, כדאמרן, דר"ע מדמה להו לשאר איסורי, ורבי טרפון סבר בשאר איסורין הוא דלא מיפטר בקרבן [אחד] משום דאין באין ממין אחד אבל לענין אשם מעילות דבין על לא הודע לו בין הודע לו מביא ממין אחד מה לזה מביא שני אשמות. והיינו דאמר עולא למ"ד אשם ודאי לא בעי ידיעה בתחילה, דהיינו רבי טרפון דאמר אע"ג (דאיתיידע) [דלא איתיידע] ליה עדיין דאכל קודש מצי מייתי אשם [אחד] ומתנה, כדאמרינן לעיל. בנימוקי רבי.
